בשנים האחרונות נדמה כי תווי קניה צצים תחת כל עץ רענן. ללא ספק, תווי הקניה של הרשתות השונות וכן כאלה המונפקים על ידי חברות מתמחות, מהווים מתנה מועדפת לתקופת החגים. תווים אלה ניתנים על ידי מעסיקים קטנים ועל ידי חברות ענק.
זוהי מתנה מועדפת על ידי עובדים מכל מגזרי הפעילות הכלכלית. אך עולה השאלה – האם יש לתווי הקניה הזאת משמעות נוספת מבחינת המעסיק? מסתבר כי התשובה חיובית, ונדגים עניין זה באמצעות הבנת המשמעות של התווים כהוצאה מוכרת.
מהי הוצאה מוכרת?
לפני שנוכל להסביר מהי המשמעות של תווי הקניה כהוצאה מוכרת, נבין תחילה מהי בעצם הוצאה מוכרת. הוצאה מוכרת הינה כל הוצאה, במובן הרחב של המילה, ששימשה לצורך פעילותו של העסק במהלך תקופה חשבונאית. דוגמא לכך ניתן למצוא בהוצאות שכירות של חנות או של מפעל. גם הוצאות החשמל או הוצאות שכר מהווים הוצאה מוכרת.
מבחינת מיסוי, הוצאה מוכרת הינה הוצאה שמפחיתה של הרווח הסופי, הרווח הנקי, של עסק. משמעות הדבר היא שככל שירשמו יותר הוצאות מוכרות כך ישלם העסק, בסופו של דבר, פחות מס. כמובן שהדברים צריכים להיות בכפוץ לפקודת מס ההכנסה. יש גם משמעות להוצאות שהינן בגבול הסביר, בהתאם לאופי העסק, גודלו, הכנסתו הכללית ומגזר הפעילות שבו הוא פועל על פי רוב.
תווי קניה מהווים הוצאה
משעה שהבנו מהי הוצאה עסקית מוכרת, ניתן לבחון את השאלה – האם תווי קניה מהווים או לא מהווים הוצאה מוכרת. לכאורה, ניתן לומר כי תווי קניה אינם מהווים הוצאה מוכרת. זאת, מכיוון שלא מדובר בהוצאה עסקית שהיא חלק מפעילותו הרגילה של העסק. אבל, יש לשים לב שניתן להתייחס לתווי הקניה בתור מתנה לעובד. מכיוון שמדובר במתנה לעובד, שיש בה מן ההיגיון ומן הנוהג הרגיל והמקובל – מדובר בהחלט בהוצאה לגיטימית ומוכרת.
על פי פקודת מס הכנסה, רשאי המעסיק להעניק לעובדיו לא רק שכר כי אם גם מה שמוגדר כ"טובת הנאה". טובת הנאה יכולה להיות בכסף או בשווה כסף, ותווי קניה או תווי שי (בין אם תווי נייר ובין אם בצורה של "גיפט קארד") בהחלט מהווים טובת הנאה.
נדגיש, כי מהצד של העובד, אותה טובת הנאה, אותם תווי קניה, מהווים מרכיב מוכר מהשכר, המעלה למעשה את הכנסתו. כך, אם מבחינת המעסיק מדובר בהוצאה ומבחינת העובד מדובר בהכנסה, העובד ישלם עבור שווי התווים הללו מס הכנסה בהתאם למדרגת השכר הרלוונטית עבורו.
הוצאה מוכרת ייחודית
ראוי להוסיף ולומר כי תווי קניה אינם הוצאה מוכרת רגילה. למרכיב זה של הוצאה עסקית יש היבט מיוחד, אפשר לומר אפילו יוצא דופן. המרכיב הייחודי שבתווי קניה כהוצאה עסקית מוכרת טמון בכך שהמעסיק יכול לקזז את שווי תווי הקניה פעמיים. יתכן ובעתיד יותקנו תקנות שישנו את המצב המוזר הזה, אולם כיום זוהי המציאות.
על מנת להבהיר את הדברים, נסב את תשומת הלב לכך כי מבחינת המעסיק, כלל הוצאות השכר של העובד נחשבות להוצאה מוכרת. אם כן, מכיוון שתווי הקניה מעלים את שכרו של העובד (בתלוש, הדבר יופיע לעיתים כ"שווי מתנות"), הרי שברור כי הכנסת המעביד או העסק קטנה בהתאם.
במקביל, המעסיק יכול להגיש כהוצאה מוכרת גם את חשבונית המס שקיבל מהחברה שמנפיקה את תווי הקניה. באותה החשבונית יהיה רשום הסך הכולל של תווי הקניה שהוענקו לעובדים בזמן נתון. נדגיש כי תווי הקניה מוכרים כהוצאה מוכרת בערכם, כפי ששולם על ידי המעסיק (לאו דווקא לפי הערך הנקוב).